Posts Tagged ‘דרום אפריקה’

h1

כמה יינות על עיוור

יוני 9, 2010

אוסף אקלקטי של יינות – חלק מהפלייט שטעמנו בפורום של שרון ואסף. המוטיב הפעם היה להשוות בין יינות מז'אנר דומה עם הבדל גדול במחיר, אבל מסיבות שלא ממש תלויות במארגנים (פגמים ועוד) הרעיון לא ממש צלח לדעתי. כך או כך – טעימה עיוורת זה תמיד אחלה, במיוחד כשזה נעשה בחברה טובה ובאווירה טובה. תודה לאיתן על אירוח מפנק וטעים. ננסה לתאר חלק מהיינות כמו שטעמנו אותם, עיוור:

יין 1 – חבית חדשה, אשכוליות ואגוזים, בפה יותר רענן מהמצופה חומציות קלה וקצת חבית. סיום פירותי קצת חמאתי.

יין 2 – אדום בהיר ועכור – כזה שכבר מרמז על הזן. רחרוח ראשון כבר מנפק רמז עבה למקור – טחוב, מעושן, פרי אדום עדין, חומציות טובה, תיבול מעניין. רך, עדין, מאוזן. מעולה. לא רציתי להפרד ממנו.

יין 3 – פרי סגול מרוכז, די בשל ומתקתק, אלכוהול, ארז. בפה פרי חלק מצד אחד, וטאנין גס קצת חריף מצד שני. הרבה עצמה שממשיכה גם לסיום פירותי יבש. מוחצן ולא מלוטש, אבל בהחלט אפשר להנות ממנו בקונטקסט המתאים.

יין 4 – בום! פרי שחור מרוכז, פלפל שחור, דחוס ועשיר אבל מרקם חלק ומלטף, טאנינים בשלים, פרי-פרי ופרי גם לתוך הסיום שלא עוזב את הפה. מרוכז אבל מאוזן, תוסיפו לזה את המרקם הנעים וקיבלתם יין שכיף לשתות. יש לו עוד שנים לפניו אבל לטעמי הוא בשיאו עכשיו ובשנתיים-שלוש הקרובות אם כי בוודאי יחזיק יותר.

נחשוף?

1. יתיר ויוניה 2008 – מוזר, את אחד הבצירים הראשונים של היין זכרתי ללא עץ ועם רעננות של פרי. בסה"כ עשוי לא רע, העץ ניכר אבל לא מוגזם. אני מעדיף יותר פרי. 85 ש"ח.

2. Domaine Les Lambrays, Morey St. Denis Les Loups 2002 – יבוא של שקד, ידעתי גם על עיוור שזה לא יהיה זול. 400 ש"ח.

3. Mont Rochelle Syrah 2005 – ייבוא אישי של שרון מדרום אפריקה, מחיר מקומי מסדר גודל של 60 ש"ח. במחיר כזה הוא סבבה לחלוטין.

4. Montes Folly 2006 – סירה צ'ילאנית מהסדרה הגבוהה של יקב Montes – התוספת החדשה יחסית לפורטפוליו של שקד. 360 ש"ח. מספרים שבדרך היין יש גם בקבוקים מוצלחים מהיקב הזה במחירים דו ספרתיים, אני חושב שאבדוק כשיזדמן לי.

התמונות קצת פיקששו הפעם…

   

h1

פינוטאז' למתחילים

פברואר 28, 2010

אם יש תחום שחברת הכרם מצליחה בו במיוחד (לדעתי) זה יינות יבוא בתחום המחירים הנמוך מאוד. החוכמה במקרים האלה, זה שהיין יהיה נקי ושתי – פרמטרים שהרבה יינות יבוא בטווח ה-40 ש"ח ומטה לא מצטיינים בהם. בפעם הראשונה שטעמתי מהיין זה היה כשחבר הביא אותו, וכששפטתי את מה שהיה לי בכוס שיערתי שמדובר על משהו מטווח המחיר של 70 ש"ח. כשמצאתי אותו השבוע בחנות בחצי מחיר בדיוק הופתעתי ובלי לחשוב פעמיים הוספתי אותו לבקבוקים שחיכו לי בקופה.

Oude Kaap Pinotage Reserve 2009 – מה שמגניב בו זה שהוא פינוטאז'. באף יש את הסירחון האופייני, עם ריח בולט של עישון. פרי אדום באף ובפה, חומציות סבירה, נפח לא רע – לא מאוד פירותי. במבחן השתיה – בקבוק נעלם עם ארוחת ערב סופר-פשוטה לשני אנשים, בלי שהוא נמאס או הרגיש כבד.

יין קטן ונחמד לאמצע השבוע, שגם על מדף ה-3 ב-100 מצליח לא רק להיות נעים לשתיה אלא גם לספק אופי של הזן. נראה לי שיתאים במיוחד לעל האש – אבל אם הוא בא בכיף עם החביתה שלי אתמול, אני חושב שהוא יתאים גם לדברים אחרים…

h1

זני זנים

דצמבר 11, 2009

הבלוג היה מוזנח לאחרונה ואני מתנצל בפני מי שקורא ועוקב. הפוקוס כאן זה אמנם שתיה, אבל אני יכול לספר שאחרי חודשים של מאמץ ששיאם היה בחודש האחרון – הוארך הרומן שלי עם האקדמיה בעוד כמה שנים. עכשיו יש זמן וקשב לחזור לשתות כמו שצריך, והחזרה לסוס הייתה… מרתקת.

הכותרת שרקחו לנו השבוע שרון ואסף הייתה זנים לא שגרתיים. כשאני שומע את השם אני חושב על קריניאן, ויוניה, פטיט סירה, אולי גרנאש ופינו נואר. אבל לא ידעתי לאיזה מרחקים – גאוגרפיים וזניים הם מתכוונים לקחת אותנו. שיחקנו במשחק ניחושים על הזנים והמוצא, והיו לי פספוסים מבישים (אבל איך יכולתי לזהות את המורבדר הזני הראשון שלי?!). אני כותב ציונים שנתתי ליינות והם אינם על סקאלה אבסולוטית אלא יחסיים לטעמי לאותה טעימה ואין להתייחס אליהם ברצינות מלבד אולי השוואה בין היינות עצמם. כשיתפרסמו ציוני הפורום אוסיף כאן.

טעימה עיוורת כ"כ מופרעת מבחינת השונות ומגוון הזנים זו פשוט חוויה. בשילוב עם האווירה של חובבי יין משוחררים, והקצב הרגוע של הטעימה – זה הזכיר לכולם מה מושך אנשים להגיע מרחוק ולשתות יין ביחד. נציג את היינות, לפי סדר הטעימה:

סוסון ים, ג'יימס 2008 (שנין בלאן, ישראל) – באף קש, הרבה מינרלים ואשכולית. גוף בינוני מלא, מינרליות טובה, פרי מעט מתקתק, שמן ורחב בפה, חומציות עדינה (מידי), סיום בינוני ומינרלי. בסה"כ בסדר, אבל חסרה לי חומציות שתחזיק את הסמיכות והמתקתקות. 84. אולי בתור היין הזני היחיד בארץ מגיעה לו תוספת של נקודה-שתיים. זיהיתי את הזן אבל ניחשתי דרא"פ.

Cusumano Sàgana Nero D'Avola 2005 (נרו ד'אבולה, הזן של סיציליה) – צבע סגול, באף אלכוהול, פלפל שחור, קצת פרי, שוקולד ואחרי זמן בכוס הוא חושף פלפל ירוק. בפה חומציות גבוהה וגוף קל יחסית, מרירות לא מבוטלת, מעט פרי עם סיום בינוני ומריר. הזכיר לי במשהו את הפטיט ורדו של כהנוב – לא בכיוון. 84

Turkey Flat Mourvèdre 2005 (מורבדר, בארוסה אוסטרליה) – אדום בהיר, אף מתוק ורענן עם תות, סוכריות, תפוח אדום, וניל וקרמל. קל יחסית בפה, פירותי מאוד, מתקתק – אבל עם חומציות טובה ונגיעות יבשות. למרות המתיקות הפירותית החומציות מצליחה להחזיק אותו רענן יחסית. ניחשתי זינפנדל אמריקאי. 86

Fairview Pinotage 2004 (פינוטאז' בתוספת 4% ויוניה, דרא"פ), אדום בהיר שקוף למדי, אף מסריח – טחוב, מאובק, מעושן, רצפת יער. בפה חומציות עסיסית, תיבול עדין, יובש טוב. מאוזן, יושב בכיף, מסריח בצורה טובה ורחוק מפירותיות. נהניתי, ישתדך היטב לפלטת בשרים לא מתובלים מידי. זיהיתי את הזן והמיקום. 91

Casa Silva, Los Lingues gran reserva 2005 (קרמנר, צ'ילה) – סגול בוהק, פרי צעיר וסוכריות גומי. אף שובב ורענן. חומציות טובה, פרי עשיר, תבלינים, ריכוז טוב, סיום פירותי-יבש. עשוי מצויין וכיף לשתות אותו. ההימור הראשון שלי היה קרמנר, אבל שתיתי אולי שני יינות מהזן הזה ובסוף החלטתי להמר על ברברה בסגנון מודרני. טעיתי… ציון 94

Pian Delle Vigne Brunello Di Montalcino 2004 (סנג'ובזה, טוסקנה איטליה) – אדום בהיר ושקוף, אדמתי, מעושן קלות, פרי אדום. בפה, עדין, חומצי, מתובל לכיוון מעט חריף ומרירות עדינה ומחמיאה. יין עדין ונעים, שקיבל ציון 90 כאשר הייתי בטוח שמדובר בפינו נואר. אני לא מכיר את היין, אבל הוא ממש מרגיש רחוק מברונלו, בטח שלא כ"כ צעיר (מישהו ניסה ויכול לחוות דעה?). שיהיה.

Moscatell Rotllan Torra (מוסקט, פריוראט ספרד) – חום זהוב כהה, אגוזים, קרמל, דבש וחמצון. בפה חומציות לא רעה ומתיקות, אבל אין ממש פרי לכל אורך הדרך. אין ממש פרי או עניין, ואני לא בטוח שהבסיס האלכוהולי (16%) היה מאיכות יוצאת דופן. זיהיתי את הזן. 86

תודה לשרון ולאסף שהוציאו אותנו מהקופסה, על טעימה מאתגרת ומעניינת, ותודה לאלי על האירוח הלבבי.