קלו דה גת
מרץ 16, 2007קלו דה גת, הראל מרלו 2004
אטום במרכז, צבע בורדו בקצה, באף פרי עשיר, ריבתיות אופיינית לזן, תיבול שמזכיר עץ חדש. גוף קל-בינוני, חומציות גבוהה שממשיכה לסיום יבש, בינוני באורכו
היין מתחיל טוב באף ולא ממשיך טוב בחיך, לדעתי. השילוב של החומציות הגבוהה עם הגוף הקל יחסית לא היו לטעמי. המחיר לכבוד הטעימה 85 ש"ח, מחיר רגיל 99 ש"ח
קלו דה גת, הראל קברנה סוביניון 2004
שחור הופך לאדמדם בשוליים, האף מתחיל בפרי יער ותבלין, סחרור בכוס חושף ירקרקות אופיינית, מלווה בשזיף. בפה גוף בינוני, קשת טאנינים רחבה ונעימה מגובה בפרי קצת שקט, מרירות מעט בוסרית ותיבול. סיום יבש ארוך ונעים
כאן האף והסיום טובים לדעתי, והפה לוקה בפרי קצת מהוסס, אולי זמן נוסף בבקבוק וחדרור ארוך יותר ימתנו קצת חומציות ויאפשרו לפרי לבוא לידי ביטוי, תוך שיפור האיזון. המחיר 99 ש"ח
קלו דה גת, הראל סירה 2005
אטום לסגלגל בשוליים, באף פרי מוחצן, בעיקר פטל, לצידו רמזים למוקה או לקפה ורמז קל לאדמתיות. בפה נערך משחק פינגפונג בין טאנין ופרי, וביציע תיבול ועץ. סיום בינוני ארוך ממשיך באותו משחק.
אהבתי. איזון טוב לצד מיצוי פרי, הטאנין חי ובועט אבל לא משאיר את הפרי מאחור. המחיר בטעימה 85 ש"ח, בשגרה 90 ש"ח. מסתבר שלא רק אני אהבתי את היין ולאחר סיום הפוסט מצאתי שהוא הוכתר ע"י דיקנטר בתואר האזורי הבלנד האדום הטוב ביותר מעל 10 פאונד
קלו דה גת, סיקרא מרלו 03
שחור הופך לצבע בורדו בשוליים. באף פרי אדום, עור, מוקה, משהו מאובק. גוף בינוני, טאנין חד ומריר, פלפל שחור, עץ, סיומת טאנית בינונית עם רמז לפרי
אין לי ניסיון רב ביינות שאינם מוכנים לשתיה עדיין, אבל בניגוד למשל לירדן ק"ס 03, כאן עיקר החוויה הייתה קצת חומצית ובוסרית. מנבאים ליין גדולות, אז שווה לחכות לראות איך הוא יתפתח. המחיר בטעימה 170 ש"ח
שוב תודה לדרך היין על ארגון הטעימה
אכן הסירה לא מאכזב, אולי הוא הטוב ביותר שם, אבל אני ממש לא יכול להרשות לעצמי לקנות עוד יין, המדפים שלי התייאשו מזמן ויש עוד עשרים בקבוקים שנמצאים במקום שלא יהיה להם בריא עם בוא הקיץ. אני פשוט לא שותה בקצב הקניה :-)
לעומת זאת הרגע חזרתי מהפאב. התחלנו מוקדם וגם חתכנו בדיוק כשעומס הסיגריות גבר מדי. איך היה לכם?
של עירא מרץ 17, 2007 at 20:47פקדתי את המולי בלומ'ס בשעות אחה"צ מוקדמות. היה קצת מעצבן, דיווח עד הלילה…
של drinking מרץ 18, 2007 at 06:40אני לא רגיל להגיב בבלוגים אבל הכתבה הזאת חייבה תגובה :
רשמי הטעימה שלך לגבי סדרת הראל מוטעים בגלל שהיינות משנת 2004 עדיין לא מוכנים לשתיה (מרירות בוסרית, חומציות גבוהה וכו').
אם תרצה להבין את הגדולה של קלו דה גת (לדעתי הם מהמובילים ביינות הבוטיק בארץ), תנסה (אני יודע שקשה למצוא) את סדרת הראל משנת 2003 או את 'קלו דה גת' משנת 2001 או 2002.
לדעתי חבל שהאופי הישראלי (מהר, כאן ועכשיו) מופגן גם אצל הייננים/משווקים שלא מיישנים את היין מספיק זמן ביקבים ומוציאים יין לא מוכן לשוק.
חוץ מזה, יופי של בלוג :-)
של rtz מרץ 19, 2007 at 01:57שלום ותודה על הביקורת והמחמאה. גם מנהל הטעימה הנחמד הסביר שסדרת הסיקרא לא מוכנה לשתיה בכלל. לגבי היינות אליהם התייחסתי:
הק"ס – כפי שכבר כתבתי, יכול להיות שזמן נוסף בבקבוק ישפר את האיזון
הסירה – לדעתי לא רע בכלל גם עכשיו, כמו שציינתי
לגבי המרלו 04 – אין לי ניסיון מעשי גדול ביישון יינות, אבל לפחות לפי הבנתי, מרכיבים ביין הזה יכולים להשתפר אבל הגוף הקל יחסית עדיין ישאר, ולכן גם אם תהליכים כגון ריכוך חלק מהטאנין יתרחשו בבקבוק קשה לי לראות כיצד יצליח היין להיות מאוזן. אני מקווה לטעום מהיין שוב בעוד שנתיים ולעמוד על טעותי
לגבי המרלו מסדרת סיקרא – כמו שכתבתי, שווה לחכות ולעקוב. בניגוד לטועמים מקצועיים – אני לא מנוסה מספיק כדי לקבוע מה יכול להתפתח מהיין, ולכן כתבתי את מה שחשתי כששתיתי ממנו, עם המלצה לראות מה יהיה הלאה.
אין לי משהו רע לומר על היקב ועל היינות, וממה שאני קורא, לדעתך החיובית על היקב שותפים גם אנשים מהמובילים בתחום בארץ
אתה מוזמן לשוב ולהגיב, אני תמיד שמח לקבל תיקונים והערות
של drinking מרץ 19, 2007 at 20:47[…] יין 3 – מרגלית קברנה פרנק 2004, יין 4 – פסגות אדום 2005 ויין 5 – קלו דה גת הראל קברנה […]
של על עיוור « דברים ששותים - על שתיה, ועל מה שמסביב אוקטובר 25, 2008 at 02:19