About – מי, מה ולמה
כאן נדבר על שתיה, וגם על המסביב. יהיו כאן פלפולי יין עם עפיצות ופלצנות, לצד דיונים על ויסקי וברבן, על ערבוב או קוקטייל כזה או אחר, וכל מה שקשור לאלכוהול ולקונטקסט בו הוא נצרך. אני חושב שהפוסט הזה מתאר הכי טוב את מה שאני אוהב לקשקש עליו – על מה שבין הדרינק לבין ההקשר שלו, הסיטואציה החברתית או מצב הרוח.
כל זאת ועוד, אני הולך להוכיח שאפשר לעשות את כל זה גם במחלקת תיירים. בתור סטודנט אני לא מוציא מאות שקלים על בקבוקי יין, לא קונה בקבוק ויסקי כל חודש, ולא הולך לטעימות אורך של בורגון. אני כן קונה ושותה בעיקר יינות שנותנים לדעתי תמורה טובה למחיר, קונה בקבוק ויסקי פעם ב…, והולך לאירועים ולטעימות כשהכיס מאפשר.
תפריט – מצד ימין למעלה אפשר למצוא לצד העמוד הזה את עמוד המומלצים, שכולל יינות שאהבתי, מחולק וממוין לפי מחירים, את עמוד הקישורים שכולל קישורים לבלוגים אלכוהוליים, פורומים, אתרים והמון אתרים מסחריים של יקבים, מזקקות מבשלות ושאר עוסקים בתחום – רק כאלה ששתיתי מהם בזמן שהבלוג קיים. שתו באחריות הוא עמוד שמרכז חלק מהפנים הלא יפות של האלכוהול, ובפרט הסכנות של נהיגה בשכרות וההיבט ההתמכרותי של הטיפה המרה. מלבד זה יש מתחת לקישורים אלו גם קטיגוריות, מהן ניתן להגיע לנושאים בקלות.
אז לסיכום, אשמח אם תצטרפו אלי למסע לימוד שהדרך בו היא כל המטרה, אפופת ניחוחות כּבוּל, פרי יער בשל או עץ קלוי, להכרת העולם האינסופי והמעניין הזה שמסוגל לרכז לפעמים תרבות ופילוסופיה שלמה – או לפחות הלך רוח – בלגימה קטנה.
תמיד שמח להערות, הארות, תיקונים, ובקבוקים יקרים בחינם. את כולם ניתן להפנות לכתובת about.drinking@gmail.com , וגם בתגובות כאן.
hello to my drinking freind,
של neer אוקטובר 8, 2006 at 21:04very happy to find your page.
be glad to share with you our website as well as our news letter…
good day
neerga
סינגל מאלטים זה נהדר, אבל לא תמיד זה הגיל. יש לי ארדברג 25 שנה מצוין אבל הוא לא טעים לי בדיעבד כמו גלן-אורד 12 או לחלופין המלך הכמעט בלתי מעורער, לגאוולין 16 (וטעמתי אותו גם בחוזק חבית בן 12 שנה והוא אפילו יותר טוב רק שנדיר מאוד להשיג). לפעמים אלו החביות היותר טובות או אוויר הים שעושה את ההבדל :-)
של עירא אוקטובר 18, 2006 at 01:02מאחל לך איסוף בכיף כך או כך!
ברר, התברברו שם במשפטים. אתה צריך ערכה שתומכת עברית, ידידי…
של עירא אוקטובר 18, 2006 at 01:03היי עירא
אתה צודק לגבי ההתאמה הלא מוצלחת לעברית. אני מקווה שלא אכפת לך שערכתי את המילים באנגלית לעברית. אם תרצה אוכל לשנות חזרה
אגב, אני מסכים איתך לגבי זה שישן יותר אינו בהכרח טוב יותר, אבל דווקא בדוגמאות שנתת היה עדיף אם היית משווה אותו מאלט בגילאים שונים
של drinking אוקטובר 18, 2006 at 11:39אז זהו, שזה לא יין. המזקקות האלו מוציאות בד"כ סדרה אחת או שתיים או שלוש וזהו. ארדבג אני מכיר רק 10 או 25 שנה, גלן אורד יש רק 12 או 25 או 16 קאסק, לגאוולין רק 16 "רגיל" או 12 קאסק. ככה זה עובד כנראה.
אחרי הדרכת הטעימות באתר של גלנמורנג'י אני מתחיל לתהות איפה משיגים מי מעיין סקוטי ומה לעזאזל זה אמור לעשות לויסקי המסכן חוץ מלדלל אותו. הרי אין כאן אפקט של ריאקציה כימית כי מים הם ניטרליים, מה אני מפספס?
של עירא אוקטובר 18, 2006 at 11:46לדעתי, הדילול פשוט מחליש את האלכוהוליות שתוקפת קצת את החושים. זה כמו להתסכל על אור מאוד בהיר, ואז לשים משקפי שמש, או לעמעם את האור – ככה אתה יכול לשים לב ליותר פרטים, ואם נחזור לויסקי – אתה משפר את הרזולוציה של החושים שלך ויכול להבחין ביותר ארומות וטעמים כשהאלכוהול פחות חזק
מי מעיין סקוטיים? אני אסתפק במים מינרליים מקומיים. המהדרין למהדרין אומרים להשתמש במים מאותו מעיין שהמזקקה משתמשת בו, עבור ויסקי מסוים
לגבי שנתונים, אני חושב שיש שלרוב המזקקות יש יותר משניים. למזקקה פופולרית כמו גלן-פידיך שכל הזמן מחדשת יש בטח איזה עשרים מוצרים לפחות. לארדברג למשל יש גם גרסאת 17 שנה, אפילו ראיתי את זה באיזה פאב, נדמה לי שבאייריש האוס החיפאי. בעמוד הבא מתוך מגזין הויסקי תוכל למצוא גרסאות שונות לכל מזקקה
http://www.whiskymag.com/whisky/brand/
של drinking אוקטובר 18, 2006 at 13:31הלכו לאיבוד הלינקים לעמודים שלך… לעמוד הזה הגעתי מהזיכרון, זכרתי שהיו כאן יותר לינקים פעם, לעוד אתרים ובלוגים. תוכל לבדוק?
של עירא מאי 24, 2007 at 07:10מוזר, מצאתי את זה בטעות… ניסיתי שם לא נכון בURL, קיבלתי הודעת תקלה 404 על אפשרות חיפוש (שלא מופיעה במצבים אחרים), ומסך תוצאות החיפוש רשימת העמודים כן מופיעה. אין לי הסבר חוץ מוויג'טים שהשתגעו.
נו, מתי אתה עובר לבלוגלי? :-)
של עירא מאי 24, 2007 at 07:14קישורים
מומלצים
שום דבר לא הלך לאיבוד לדעתי, אלא אם כן אני מפספס משהו…
במה יותר טוב בלוגלי?
של drinking מאי 24, 2007 at 09:58א. עברית עובדת בכיוון הנכון.
של עירא מאי 28, 2007 at 21:23ב. צוות מאוד אכפתי שידאג שלא יעלמו לך לינקים, מהבר הצדדי כמו כאן, שאין איך לחפש ואין לינקים קבועים לעמודים יותר. אם הקוראים לא יכולים להגיע לעמוד הזה חוץ מניחוש הURL, הם לא יקראו אותו. לא חראם?
א. העברית פה השתפרה ואני לא רואה כאן בעיות.
של drinking מאי 28, 2007 at 21:50ב. מעולם לא נעלמו לי לינקים. יש אופציית חיפוש. יש לינקים קבועים לכל העמודים ואני גם יכול לשלוט עליהם. הקוראים מגיעים לפה מהחתימה שלי בפורומים, ומחיפוש במנועי חיפוש שדווקא די מחבבים את העמוד…
ג. אמינות – בבלוגלי הייתה נפילה של כמה שעות לא מזמן, לא?
התכנים מעניינים, קליליים ומעל הכל כנים ואמיתיים.
ההתייחסות לפקטור המחיר של הבקבוק חדשני עבורי, אבל זה רק מוסיף לאמינות המאמרים – קל מאוד להלל בקבוק יין במחירים גבוהים, האתגר הוא להתאים את המחיר והטעם לארוחה שלא תגרום לי לצום למשך חודש בניסיון לחסוך אחריה.
אהבתי את הבעות הדיעה והדירוגים השונים, וכמובן שאיש איש את מה שיאהב – שישתה.
כל הכבוד
של אורון אוקטובר 14, 2008 at 13:51לנושא השנתונים, אתה צודק אבל לא לגמרי: בסוף הזיקוק הוויסקי הוא אלכוהול די פשוט, שמקבל את הטעמים שלו בעצם מהחביות (ולכן זמן ישון מינימלי ע"פ חוק בסקוטלנד).
ככל שהוויסקי יושב יותר, כך הוא סופג יותר את שמני וטעמי העץ ומתעצב. כמובן שגם לחבית יש חשיבות – והן תמיד חביות משומשות או של יצור וויסקי אמריקאי (בארה"ב מותר להשתמש באותה חבית רק פעם אחת, אז הסקוטים החסכנים מתשמשים בהן שוב ושוב עם הטעמים שנאספו) או של שרי.
לעניין המים – המים משנים את הרכבו הכימי של הוויסקי. כמה טיפות יספיקו כדי לגרום לוויסקי "להיפתח" – ואם תסתכל בכוס אחרי מזיגת המים תראה את זה קורה. בסקוטלנד מוסיפים כמעט תמיד מים. מי עדן עושים את העבודה מצוין.
תהנה!
של חובב ספטמבר 9, 2009 at 15:27שלום לחובב וברוך הבא,
כמה תגובות:
אם ויסקי היה מקבל את הטעמים שלו רק מהחבית, לא היה הבדל בינו לבין ברנדי או עשרות משקאות אחרים שמיושנים בחבית. החבית בד"כ מוסיפה לו טעמים, אבל עיקר הטעם מגיע מחומרי הגלם ומתהליכי הייצור. ההבדל בין ויסקי Islay לויסקי ספייסייד הוא לא סוג החביות שמשתמשים בהן – למשל.
החביות הנפוצות ביותר בסקוטלנד הן אכן חביות ברבן – אבל בהחלט לא תמיד חביות חדשות. לדוגמה – שליש מגלנפידיך 15 מיושן בחביות חדשות (עוד שליש בשרי ועוד שליש בברבן). הסיבה שעושים את זה היא לא חסכנות אלא האופי של הויסקי. הסקוטים לא מעוניינים בויסקי עתיר עץ כמו הברבנים הפשוטים ולכן הם משתמשים בחביות משומשות שהטעמים שהן נותנות אינם עזים. זה נפוץ גם ביין.
מים לא משנים את הרכבו הכימי של הויסקי – חד משמעית. מה שמים כן עושים, בין השאר, זה לדלל אותו מעט. ברגע שהאלכוהול פחות "מסנוור" את החיישנים באף ובפה – פתאום הרזולוציה שלהם משתפרת וכך אפשר להבחין ביותר טעמים וריחות. מה שמרגיש לנו כאילו הויסקי נפתח.
של drinking ספטמבר 10, 2009 at 12:40הכל סבבה אבל מה השם או הכינוי של בעל הבלוג
של ששת שצ יוני 19, 2010 at 07:22שלום וברוכ/ה הבא/ה
כאן אני מכונה דרינקינג, לפעמים דרינק'לה
לפרטים נוספים יש אימייל…
של drinking יוני 19, 2010 at 10:25ביקור ראשון שלי בבלוג, והבלוג מאוד מקצועי.
של מתכונים אוקטובר 14, 2010 at 13:49אהבתי!