ערב שישי, מקצרין לריוחה

יום שישי ארוך ועמוס שנפתח בעבודה והמשיך בניקיון של הבית – סה"כ תשע שעות על הרגליים. בכל זאת הזמנו זוג חברים, ותוך שעתיים הייתה על השולחן ארוחת שישי.

כאפרטיף ועם הארוחה הוגש בקבוק שסקרן אותי כבר מזמן – רמה"ג ירדן סוביניון בלאן 2005, מעט ליים, אשכולית ואולי פירות קיץ מסתובבים סביב עץ קלוי שמנדב גם קפה, חמיצות די גבוהה שממשיכה גם לסיום, מידי פעם מעט פרי ונגיעה מינרלית. פעם ראשונה שטעמתי סוביניון לבן מיושן בעץ, ואני לא מרגיש שהפסדתי משהו עד עכשיו. אני אוהב סוביניון לבן פירותי ומרענן, עם גרסאות לכיוון החמצמץ יותר אני גם ביחסים טובים, כשהארוחה מתאימה – אבל עץ לא מתיישב לי רעיונית עם הזן. אלמלא החברים היו מביאים בקבוק הייתי פותח את השרדונה unwooded של פלטר שמחכה אצלי במקרר. ערן חושב אחרת.

בנתיים המנות התגלגלו לשולחן, התחילו מפלפלים בצלים וגזרים פריכים קלויים בשמן זית, בטטות ותפ"א אפויים בשום ורוזמרין. בצלחות על מצע אורז ותירס הגשתי רצועות עוף מוקפצות בשום ויין לבן. לקראת אמצע הארוחה ואחרי שטיפה זריזה של הכוסות עברנו לבקבוק הריוחה שהביאו האורחים מטיול בספרד – אמנם לא התאמה לפי הספר לאוכל, אבל…

Berberana,  D'avalos Etiqueta Negra, Crianza 2004

הנוזל השחור עם השוליים האדומים מפיץ ריחות משגעים, פרי יער עשיר, פלפל שחור, המון עץ ('מזכיר מנסרה' נאמר מסביב לשולחן), וניל ואספרסו. בפה גוף בינוני, עם המון טאנינים צעירים ובועטים לצד עוד פרי, ממשיכים לסיומת טאנית בינונית-קצרה

ריוחה צעיר וחביב, ולמרות שנהניתי הוא יהיה טוב בהרבה ומאוזן עוד שנתיים לפחות. מרשים הרבה יותר באף, ובפה צריך עוד זמן להפוך את הטאנין לגוף ונפח, כך שהפרי יקבל ביטוי לצידו. היין המשיך עד סיום הארוחה והשתלב נחמד גם לצד הדובדבנים של הקינוח.

לקינוח של הקינוח הוגשו בכוסות היי-בול עם קרח מנת סמירנוף מהמקפיא עם אייס טי מנגו-אננס וגבעול טרי של נענע – מתוק, קל ומעניין. בעניין זה יעלה בהזדמנות פוסט ערבובים לקיץ. שבוע טוב בנתיים!