ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2007"

h1

בורדו - בארוסה - הרי ירושלים

יוני 30, 2007

 הפעם בלי ארוחות רציניות, ארבע חובבות וחובבי יין מסביב לשולחן עם כוסות, לחמים טריים, שמן זית וכמה גבינות עדינות שלא יפריעו ליינות לדבר. והיה להם מה לומר…

התחלנו בבקבוק שלא האמנתי ששרד שנתיים במחסן אצל ההורים שלי. קיבלתי אותו במתנה בצרפת ונאמר לי לחכות איתו עד 2008. ההמלצה כמובן לא הביאה בחשבון את מזה”א הישראלי, ובנתיים הוא נזנח ונשכח.

Bordeaux, Chateau Haut Gantelais 2003

האף התחיל בסדר, עם פרי אדום מאופק וקצת עץ, אבל כאן זה נגמר. בפה אפשר להרגיש שרידים של פרי לצד חמיצות שמטביעה את כל השאר. אחרי שעה בבקבוק הוא היה מחומצן לגמרי והפיץ ריח לא נעים. חבל. יש לי עוד בקבוק שייפתח בקרוב.

במעבר חד מאוד ממעמקי העולם הישן, פתחנו בקבוק אחר, שערן הביא

Thorn Clarke, Shotfire Ridge Shiraz 2004

צבע ממש שחור ואטום, בשוליים אפשר להבחין במעט סגול-בורדו. האף התחיל סגור לחלוטין, עם שוקולד מובהק, והמשיך אחרי זמן בכוס לפירות יער, מעט חבית וקפה, ולאחר עוד זמן גם קרמל הצטרף לחגיגה. גוף מלא ומרוכז שצריך זמן עד שהוא נותן לפרי הסמיך להרים את ראשו, לצידו טאנין רך וממשיך עד לסיום הארוך עם עוד פרי ושוקולד.

יין עצמתי, דחוס ומרוכז. מעניין יהיה לחזור אליו עוד שנה-שנתיים. היין מגיע אלינו מעמק בארוסה האוסטרלי ע”י Mersch, שמציעים את בציר 2005 במחיר 135 ש”ח לבקבוק. פרטים מאתר היקב. התחנה הבאה הייתה הימור בטוח מבחינתי

כרמי יוסף, ברבדו מרלו 2004

מרלו עם פיצול אישיות לקברנה, ואני מתכוון לזה בצורה טובה. באף לצד הריבתיות האופיינית והפרי מתגנב לו גם פלפל ירוק שממשיך לחיך. מתחיל במתיקות פירותית מרלואית אופיינית, ובאחורי החיך פתאום מפתיע ביובש ניכר וטאנינים ערים. שני סגנונות שונים בלגימה אחת - לטעמי שילוב מוצלח מאוד שגורם לפה לבקש את הלגימה הבאה. הבקבוקים האחרונים מהמרלו והק”ס נמכרים בספיישל רזרב ב-89 ש”ח (במקום 120 ש”ח), לדעתי מחיר משתלם ביותר.

ברבדו מרלו, קרדיט: IsraelWines.co.il             ת’ורן קלארק, שוטפייר רידג’ שיראז 2004

h1

צהרים של אמפורה

יוני 29, 2007

אין כמו הרצאה ביום שישי בבוקר. אחרי התחלה כזו של סוף השבוע חייבים לאזן גם במשהו חיובי, ולמזלי סיימנו שעה לפני הזמן כך שהתאפשר לי להגיע בזריזות לספיישל רזרב, שם אנדרי סוידאן אירח את יקב אמפורה לטעימת יינות מהבציר החדש והקודם.

פתחנו ב-ויוניה 05 שהיה מינרלי, חמצמץ, מרענן, קליל ונעים. קיצי ונחמד. דילגתי על השרדונה 05 הנעים של היקב שטעמתי לאחרונה. משם הובילה אותי בבטחה המדריכה דרך שאר האדומים שהוצגו. התחלנו מהריטון 03 החדש, ששומר על אותו סגנון של הקודם - ריבה ופרי עשיר עם מעט חבית באף ממשיכים לגוף מלא ופירותי, וטאנין שסוגר את החבילה באיזון טוב גם דרך הסיום הארוך. איפשהו לפני הסיום קצת חסר נפח והטאנין מרים ראש לרגע - שנה בבקבוק תהפוך את החוויה לשלמה יותר. במצבו הנוכחי אני מעדיף את 2002, למי שיש סבלנות ומקרר - קניה טובה ב-79 שקל, והוא ימשיך להשתפר גם עוד יותר משנה.

את היינות הזניים פתחנו בקברנה סוביניון 03 החדש. כמו שני הבצירים הקודמים מראה מיצוי פרי טוב לצד עץ ותבלינים, אבל בדומה לריטון 03 הוא עדיין צעיר וצריך זמן להפוך את הטאנין לקצת יותר גוף ולתת לפרי לבוא לידי ביטוי. 95 ש”ח בטעימה, לפתוח עוד שנה-שנתיים לפחות. לידו טעמתי שוב את הקברנה סוביניון 02 והוא רק חיזק את המסקנה שלי גם לגבי 02, וגם הפוטנציאל שטמון ב-03. את בציר 2002 מכרו בטעימה במחיר של 75 ש”ח, מציאה לדעתי, ומתאים יותר לשתיה עכשיווית (למרות שגם אותו אפשר ליישן עוד).

לסיום סירה 2004, שמראה אופי זני מסקרן, עם אדמה וטחב באף, אולי גם פטריות, לצד הפרי, נגיעות העץ ומעט אלכוהוליות. בחיך גוף בינוני, פרי, מרקם חלק, יובש מאוד נעים לדעתי שממשיך גם לסיום בינוני ארוך. מעניין ואלגנטי, למי שלא נרתע מסגנון אדמתי.

תודה ליקב ולמדריכה - ולאנדרי על אירוח הטעימה. יקב אמפורה. כתבה של אלדד לוי על היינות החדשים.

h1

עוד דברים שקורים

יוני 26, 2007

מקבץ מגוון הפעם. נתחיל מבירה:

חברת Beer-Master שלחה אימייל מלא אירועים מעניינים, בהם כלולים מסיבת 4 ביולי, החל משעה 19:00 בבר אינגה-ביץ’ בחוף הרצליה. בתוכנית ברביקיו, דוכני בירה ועוד. הכניסה חינם. למחרת ב-18:00, למי שיצליח להתעורר, פסטיבל טעימת בירה בפקולטה לחקלאות ברחובות, משחקים, טעימות, דוכני אוכל, ופריטי אספנות. הכניסה משער חנקין, העלות 25 ש”ח. פרטים נוספים.

יין: יקב כרמי יוסף (שהרבה קוראים לו ’ברבדו’ על שם סדרת היינות) עורך יום פתוח ביום שישי 6.7 בין השעות 11:00-15:30, במהלכו יינתנו הרצאות של פרופ’ עודד שוסיוב בנושא יינות עולם חדש והשפעתם על הבריאות. מניסיוני מדובר בהרצאות מעניינות מאוד שמתאימות גם למתחילים ויחדשו דברים גם למתקדמים. יהיה ניתן לטעום את השרדונה 06, מרלו, וקברנה 05, הכניסה בתשלום. רשמי טעימה מהבציר הקודם. עוד בנושא יין נזכיר (שוב) את טעימות יום השישי המעניינות שיש השבוע ובשבוע הבא בסניפי דרך היין.

קוקטיילים: גמר תחרות ברמנים של ‘זמן אמיתי’ ייערך בתל אביב ביום שישי ה-29.6 בשעה 14:00, הכניסה חינם. מקורות המקורבים לנושא מספרים לי שמדובר במסיבה רצינית ושכדאי לארגן נהג תורן. הזוכה בתחרות ייצג אותנו בתחרות בינ”ל בטיואן.

h1

ערבובים קיציים

יוני 24, 2007

מיקסולוג מומחה אני לא, אבל לדעתי כמו בבישול גם באלכוהול התוצאות הכי טובות מושגות באלתור, בניסוי וטעיה (ניסוי וטעימה?), ובהרגשה וניסיון במקום במדידות מדויקות והליכה בקנאות אחרי המתכון (כמובן כשאני מכין לחברים ולעצמי - ולא כשברמן מכין קוקטייל שלקוח הזמין).

לטעמי הקיץ מתאים מאין כמוהו לקוקטיילים ארוכים, קרים ומרעננים. לא פצצות אלכוהול, לא ערבובי שמנת אלא בעיקר דברים שמבוססים על פירות, קלים ומתוקים. כאן אכתוב רעיונות לכמה מרכיבים - אני ממליץ רק על דברים שטעמתי למרות שמוכרים לי עוד סוגים - אשמח לתגובות והמלצות נוספות בנושא.

וודקה - לפאזה הנקייה של המשקה אני כמעט ולא מתקרב, אבל בקוקטיילים מהסוג המדובר אני מוצא אותה כבחירה האולטימטיבית, בעיקר בזכות החלקות והניטרליות - וגם המחירים אטרקטיביים. מותגים: בטווח האיכות הבסיסי אני מוצא את פינלנדיה כבחירה טובה, הסמירנוף גם היא מתאימה ומוסיפה פן קצת מתובל-מפולפל. האבסולוט פחות מוצאת חן בעיני ואני מוצא אותה קצת תרופתית. שלושתן בסביבות 55 ש”ח לבקבוק בכל סופר - היזהרו מזיופים. בטווח המחירים הגבוה יותר, בקבוק Kettle One שקיבלתי במתנה עושה עבודה לא רעה על קוקטיילים, אבל לדעתי הוא לא מצדיק מחיר של פי 2-3 מהוודקות הבסיסיות שציינתי, ומי שנהנה ומעריך וודקה עלול להזדעזע מחילול הקודש.

רום - עוד משקה לבן שמתאים לרוח הדברים בפוסט, בעל מתקתקות מסויימת, ומשתלב טוב לטעמי כמעט עם כל פרי. מותגים: בקרדי לבן חלק יותר מהפשוטים, עולה 80-90 ש”ח (כמו כל השאר, משמעותית פחות בדיוטי פרי). נגריטה לבן הוא רום יותר בסיסי אבל מאיכות בסדר, שאפשר להשיג בכ-55 ש”ח. בין לבין נמצא הקפטן מורגן הלבן, גם הוא מאיכות טובה.

ג’ין - כאן אנחנו קצת סוטים מהכיוון המתקתק-קליל ומגיעים למשקה רחוק מניטרליות - ארומטי ומתובלן. עדיין לא עשיתי ניסיונות רציניים לשילוב בקוקטיילי פירות אבל הוא מתאים למשל עם ספרייט או פאנטה אשכוליות. יש לי על הכוונת לקנות בקבוק. מותגים: ביפיטר וגורדונס - שניהם מאיכות טובה ובמחירים סבירים של 70-90 ש”ח.

שנאפסים, ליקרים ועוד- בקבוק שנאפס פירות במקפיא זה לדעתי מצרך שימושי בקיץ, צ’ייסר קפוא בסיום ארוחה או כתוספת לערבוב אחר. לערבב אותם בפני עצמם זה גם נחמד אבל כשמתחילים ב- 15-20% אלכוהול ומערבבים במיץ מקבלים משקה טעים אבל בחוזק שמבייש אפילו בירה אמריקנית. מותגים: שנאפסים של בוולנד מופיעים על מדפי הסופר באיזור 55 ש”ח, איכות בסדר ותמורה בסדר למחיר. לא מזמן הציעו לי פידג’ אננס לטעימה בדרך היין והוא מצא חן בעיני גם כן, מתוק וידידותי, ישדרג הרבה קוקטיילים. 55 ש”ח. זילוף קטן של טריפל סק / ליקר תפוזים יכול להוסיף הרבה, הטריפל סק של בנימינה פשוט ובאיכות סבירה, להשיג ב-35-45 בכל סופר. הבעלים הגאים של בקבוק קוואנטרו או גראנד מרנייה יכולים להשקיע ולשדרג, אבל לדעתי אין צורך לקנות בקבוקים כאלה יקרים לקוקטיילים כאלה. עוד תוספת מעניינת שאפשר לזלף היא בחרובקה, הליקר העשבוני מתובל יכול לשדרג מגוון קוקטיילים למי שאוהב, ולתת טוויסט מיוחד.

מיקסרים - לא פחות חשובים מהאלכוהול בקוקטיילים מהסוג הזה, ולפעמים כיפיים לשתיה גם בלעדיו. אני מוצא יותר ויותר ששווה להשקיע שקל-שניים יותר במשקה קל איכותי יותר ולקבל תוצאות מוצלחות בהרבה. כל מה שתמצאו על המדף כנראה מתאים, ובכל זאת כמה רעיונות:

אייס טי מנגו-אננס - למרות הופעה מוזרה (ופתאטית) של פרסומות סמויות בהרבה פורומים ברשת למשקה, לדעתי הוא מוצלח מאוד ומתאים במיוחד לוודקה. גבעול נענע מוסיף הרבה. 7-8 ש”ח לליטר וחצי.

שוופס מוגז עדין ליים-תפוח - 10 נקודות זכות מקבל המשקה על זה שהוא לא מתוק מידי, ולא מוגז מידי. אחרי זה גם מגלים שהוא טעים, ומבט על האריזה מגלה שהוא אפילו מכיל קצת פרי. קיים גם בטעם אפרסק, ופירות יער. 7-8 ש”ח לליטר וחצי.

מיץ אננס טבעי (קרטון ליטר) - טבעי וטוב, הולך מצויין עם רום. באותו הקשר אפשר לציין גם מיץ דובדבן טבעי בקרטון - יוצר השילוב הנצחי דובדודקה 4-5 ש”ח.

מתוק מידי? לשלב עם סודה, במידה מסויימת עם ספרייט או פאנטה אשכוליות (שני האחרונים מתוקים בפני עצמם, אבל תורמים בחמיצות).

איך מכינים? פשוט מערבבים! ברוב הפעמים אני אפילו לא מוציא את השייקר - כוסות הייבול או לואובול מלאות קרח, למזוג את האלכוהול, את המיצים והסודה. נענע טריה מוסיפה המון. מי שרוצה להיות יצירתי - כל פירות העונה מתאימים, עדיף לנער בעדינות עם קרח והאלכוהול בשייקר פלחי שזיף/אפרסק/ענבים חצויים/תפוח/נקטרינה/פרי הדר (אפשר עם הקליפה שמוסיפה מרירות) וכל העולה על יד הדמיון. לעטר בפלח פרי הדר על שפת הכוס, להוסיף קש (שחשוב גם בשביל לערבב) - הרוויתם והעליתם חיוך על פני כל אורח, או קינחתם ארוחה בטעם טוב. לשים לב שמתחת למתיקות יכולה להסתתר כמות נדיבה של אלכוהול ולא לנהוג מיד אחרי.

הרעיונות כאן מתאימים מאוד גם לקוקטיילי קערה קיציים (”פונץ’ אלכוהולי”). לדעתי זוג בקבוקי 750 מ”ל אלכוהול על כל 3 בקבוקי 1.5 ליטר של מיצים יתנו (בהנחה שהאלכוהול הוא 40%) משקה בחוזק סופי של כ-10%. כדאי לערבב סוגים שונים של מיצים (אבל לא סוגים שונים של אלכוהול), להרבות בקרח ולשים חתיכות פרי.

קיץ חם ומגניב לכולם!

h1

ערב שישי, מקצרין לריוחה

יוני 23, 2007

יום שישי ארוך ועמוס שנפתח בעבודה והמשיך בניקיון של הבית - סה”כ תשע שעות על הרגליים. בכל זאת הזמנו זוג חברים, ותוך שעתיים הייתה על השולחן ארוחת שישי.

כאפרטיף ועם הארוחה הוגש בקבוק שסקרן אותי כבר מזמן - רמה”ג ירדן סוביניון בלאן 2005, מעט ליים, אשכולית ואולי פירות קיץ מסתובבים סביב עץ קלוי שמנדב גם קפה, חמיצות די גבוהה שממשיכה גם לסיום, מידי פעם מעט פרי ונגיעה מינרלית. פעם ראשונה שטעמתי סוביניון לבן מיושן בעץ, ואני לא מרגיש שהפסדתי משהו עד עכשיו. אני אוהב סוביניון לבן פירותי ומרענן, עם גרסאות לכיוון החמצמץ יותר אני גם ביחסים טובים, כשהארוחה מתאימה - אבל עץ לא מתיישב לי רעיונית עם הזן. אלמלא החברים היו מביאים בקבוק הייתי פותח את השרדונה unwooded של פלטר שמחכה אצלי במקרר. ערן חושב אחרת.

בנתיים המנות התגלגלו לשולחן, התחילו מפלפלים בצלים וגזרים פריכים קלויים בשמן זית, בטטות ותפ”א אפויים בשום ורוזמרין. בצלחות על מצע אורז ותירס הגשתי רצועות עוף מוקפצות בשום ויין לבן. לקראת אמצע הארוחה ואחרי שטיפה זריזה של הכוסות עברנו לבקבוק הריוחה שהביאו האורחים מטיול בספרד - אמנם לא התאמה לפי הספר לאוכל, אבל…

Berberana,  D’avalos Etiqueta Negra, Crianza 2004

הנוזל השחור עם השוליים האדומים מפיץ ריחות משגעים, פרי יער עשיר, פלפל שחור, המון עץ (’מזכיר מנסרה’ נאמר מסביב לשולחן), וניל ואספרסו. בפה גוף בינוני, עם המון טאנינים צעירים ובועטים לצד עוד פרי, ממשיכים לסיומת טאנית בינונית-קצרה

ריוחה צעיר וחביב, ולמרות שנהניתי הוא יהיה טוב בהרבה ומאוזן עוד שנתיים לפחות. מרשים הרבה יותר באף, ובפה צריך עוד זמן להפוך את הטאנין לגוף ונפח, כך שהפרי יקבל ביטוי לצידו. היין המשיך עד סיום הארוחה והשתלב נחמד גם לצד הדובדבנים של הקינוח.

Berberana Etiqueta Negra Crianza and Yarden Sauvignon Blanc

לקינוח של הקינוח הוגשו בכוסות היי-בול עם קרח מנת סמירנוף מהמקפיא עם אייס טי מנגו-אננס וגבעול טרי של נענע - מתוק, קל ומעניין. בעניין זה יעלה בהזדמנות פוסט ערבובים לקיץ. שבוע טוב בנתיים!

h1

לחם, 2 חלב, וריוחה 98′

יוני 21, 2007

ביקור קצר בסופרמרקט הגדול והחדש בצומת יגור - הסטופ מרקט כלל הפתעה מעניינת בדמות מחלקת היין. שבוע וחצי אחרי שקטלתי את מצב היין ברשתות השיווק אני נתקל בדוגמה הפוכה. לא, היינות לא מאוחסנים בחושך ובשכיבה, אבל-

מבחר היין הגדול ביותר שראיתי מחוץ לחנויות יין, והוא משתרע על טווח רחב של סגנונות ומחירים. מלבד דברים מקומיים ומוכרים כמו כל הפורטפוליו של רקנאטי (כולל ספיישל רזרב), קלו דה גת (כולל סיקרא), רזרבים של מרגלית, טוליפ (כולל הפורט), ועוד, ניתן גם למצוא יינות שאבלי, מדף ריוחה (כולל בקבוק מ-98′, ומרקס דה רסקל רזרבה 02 בבקבוק מגנום!), ריזלינג גרמני, מבחר של קיאנטי, קאוות, פורטים ועוד. לצידם גם בקבוקים פשוטים כמו ד’ארנברג, קסילו דה מולינה, לינדמנ’ס קאוורה ועוד.

סידור הגיוני וידידותי (בניגוד למשל לטיב טעם בקריות), לפי איזורים (ישראל, איטליה, ספרד, צרפת וכו’), לפי יקבים, דרגות ורמות מחיר.

 המחירים עדיין לא מגיעים לחנות יין, אבל בהחלט לא ההגזמה שרואים בסופרמרקטים. אני מעריך שהמחירים נעים בין מחיר חנות יין לעד כ-15%-20% יותר. דוגמאות למחירים, ירדן ק”ס 03 - 115, גמלא פינו נואר כ-52, גולן ק”ס כ-41, דלתון רוזה 40, סיקרא ב-180. בסה”כ אי אפשר להגיד שזה זול במיוחד, אבל בהחלט מחירים סבירים, ואפשר למצוא גם דברים שמתחרים בחלק מחנויות היין.

חלק גדול מהיינות מיובא ע”י האחים שקד (דרך היין), ולדעתי זו לא רק דריסת רגל שלהם בצפון אלא הזדמנות למצוא חלק מהיינות שהם מייבאים באיזור. ניכר שבבחירת היינות ואופן סידורם עמדה מחשבה של איש מקצוע. מצד שני כמה שינויים קטנים כמו הורדת טמפ’ המזגן באיזור בכמה מעלות, השכבת חלק מהבקבוקים הטובים יותר (לא מצריך שינוי במדפים לדעתי) והפחתת התאורה החזקה על המדפים הייתה יכולה להוסיף הרבה למקום. בנוסף, איש מקצוע שיסתובב שם וייתן עצות והמלצות יוכל לשפר את השירות.

את מירב קניות היין שלי אני משאיר בחנויות מקצועיות. את איכות האחסון, המחיר, הייעוץ המקצועי, האירועים והטעימות הסטופ מרקט עדיין לא מציע, אבל כשצריך בטווח נסיעה קצרה קניה זריזה בטווח של עד 70 שקל, ביינות לא מבוגרים - לדעתי מדובר בבחירה נוחה וטובה, שגם פתוחה 7 ימים בשבוע.

h1

דברים שקורים

יוני 20, 2007

כמה דברים שקורים:

יואב יער לא נח לרגע וביום שלישי יתקיים בסופרדרינק ערב יינן עם ששון בן אהרון, היינן הראשי ביקב בנימינה שיטעים מסדרת ‘אבני החושן’ היוקרתית של היקב. יום שלישי הבא 26.6 בשעה 20:30. יש להרשם מראש בטלפון 035497707. לא טעמתי אף אחד מהיינות, אבל לעומת מחיריהם - מחיר הטעימה, 60 ש”ח - הוא משתלם מאוד לדעתי.

יקב בנימינה, סדרת אבני החושן

דרך היין, הלוואי ויכלתי להגיע לטעימת יום שישי של דולצ’טו וברברה מפיימונטה שתערך בסניף ת”א ב-22.6, באותו תאריך בדיוק יוצגו יינות ססלוב בסניף רעננה, ברבדו ובצומת סביון יקב קסטילו דה מולינה הצ’יליאני. בשבוע הבא (29.6) טעימת בורגון לבנים בת”א ופינו-נואר מישראל וצרפת ברעננה. טעימות יום השישי הללו, הינן ללא תשלום ולרוב כוללות מבצעים על היינות בטעימה. מומלץ.

בעל השולחן אפשר למצוא כתבה ממש מעניינת של אלדד לוי על שרדונה ישראלי - הזן שמאוד אופנתי לקטול. שווה קריאה.

חדשות מיקרו-מקומיות - הסיבה שהבלוג לא מתעדכן היא לא הזנחה מצידי - אני פשוט לא שותה מספיק. התירוץ הוא שאני לוקח כמות קורסים של סמסטר וחצי בסמסטר אחד כדי להקדים את סיום התואר (בנוסף לעבודה), ככה שלמרות הנוכחות שלי בפורומים וברשת (תוך כדי פתרון תרגילי בית וכו’) אין לי כ”כ זמן לשתות דברים חדשים ולכתוב עליהם. עוד בנושא המיקרו, הבלוג עבר השבוע 21 אלף כניסות, תודה לקוראים ולמגיבים שהביאונו עד הלום. מקווה שבעוד כחודש הזמן יאפשר לחזור לשגרה ואולי אף יותר. בקרוב: פוסט טאליסקר.

שבת שלום!

h1

בעל הבית לא השתגע

יוני 12, 2007

למי שאין כוח לקרוא, או רק מסתכל בתקציר - אני אתמצת את הפוסט למשפט קצר: לא לקנות יין בסופרמרקט.

רעיון לפוסט כזה קיבלתי מזמן וזה רלוונטי במיוחד כשיש חגים. אני מניח שלהרבה קוראים אני לא מחדש כלום, אבל בכל זאת - מוגש כשירות לציבור.

מידי פעם מתפרסמות כתבות שמצטטות נתונים המראים שרוב הישראלים קונים את היין ברשתות השיווק (ולפני החגים). חודשים לפני כבר המדפים מתנוססים שלטים צבעוניים המכריזים על מבצעי ‘בעל הבית השתגע’. אז הוא לא. ראשית היין בסופרמרקט מאוחסן בצורה שאינה מטיבה עימו (אם להתנסח בעדינות), ומה עובר על הארגזים שבמחסן אני לא רוצה לדמיין אפילו. לגבי מבחר - יש סופרמרקטים שיש יותר ויש כאלה שיש פחות - גם באלו שיש יותר זה עדיין מבחר יותר קטן מחנות יין/אלכוהול הכי פשוטה. בחנות יין אפשר למצוא מוכרים שיודעים לייעץ, להכווין ולהתאים. הרבה חנויות יין מוכנות לקבל בחזרה בקבוק במידה ונתגלה בו פגם, הספיישל רזרב בחיפה מגדילים לעשות ומציעים להחליף את הבקבוק במידה והוא לא מצא חן בעינייך (וגובה היין לא ירד מגובה הכתפיים).

אבל בואו נדבר גם על הכיס. הסיבה והכוח המניע לפוסט הזה הוא חזרתי מסופרמרקט (אחת הרשתות הגדולות, 3 אותיות, מתחיל ב-מ’) שם מצאתי ‘מבצע מטורף’: רהמ”ג, גולן ק”ס 05, אחד ב-48.99 - שניים ב-79.99. לפני שנדבר עליהם, עוד שני מחירים שכבר רשמתי על הדרך: רקנאטי רזרב ק”ס 04 - 84.89, רמה”ג גמלא סנג’ובזה 04 - 64.99.

בשביל הספורט התקשרתי לחנות בית היין והסיגר בחיפה (04-8104757) וקיבלתי את המחירים הבאים: הרקנאטי ב-74, הסנג’ובזה ב-49, ולקינוח - גולן ק”ס 05 ב-33 ש”ח. עבור שלושת היינות הסופר יקר ב-15-49%, וזה כאמור אחרי שדיברנו על האחסנה המוטלת בספק, המבחר, השירות ועוד. לקינוח מצאתי בסופר מציאה (לאספני עתיקות), שיראז-ק”ס אוסטרלי כשר העונה לשם Kolobara Hills מבציר 2002, תמורת 52.89. לפני חצי שנה התפתיתי לקנות אותו באיזה מקום (וקיבלתי עודף משלושים שקל) וכבר אז הוא היה מת. עוד דבר שאפשר יהיה למצוא בחנות יין זה רף קבלה ליינות. אני מתפתה להזכיר בלוק-באסטר נוראי של יקב גדול עם מדבקה כסופה, גאוות מבצעי ה-4 ב-100 -בקבוק שלא תראו בשום חנות יין שמכבדת את עצמה.

אז מה בכל זאת בסופרמרקט? פעם חשבתי שיינות פשוטים וצעירים אפשר לקנות בסופרים, אבל התקרית הזו הוכיחה שלא. מצד שני, אציין שכהילים אחרים בטווח המחיר הבינוני-נמוך לפעמים כן כדאי לקנות בסופר. וודקות כגון אבסולוט ופינלנדיה למשל אני מעדיף לקנות בסופר שם אני הרבה פחות חושש מזיופים, והמחיר הגיוני (לרוב סביב 55 ש”ח). אפילו שאפשר להשיג יותר בזול - אני מעדיף כאן לשלם כמה שקלים יותר ולדעת שהמוצר אמיתי. גם מוצרים כמו בוולנד וגקו (ליקרים ושנאפסים), צינזאנו ומרטיני (וורמוטים) אפשר במחיר הנע בטווח 40-55 ש”ח לקבל תמורה סבירה לכסף בסופרמרקטים.

לדעתי הסופרים מבצעים תהליך נגדי לפריחת תחום היין בשנים האחרונות. אנשים קונים ביוקר, דברים מוצלחים ולרוב מוצלחים פחות - וחושבים שככה נראה יין ישראלי. גופים כמו דרך היין, איש הענבים והספיישל רזרב מקדמים את תרבות היין - בעוד שהסופרמרקטים מקדמים אותה אחורה - וחבל.

לסיכום: חנויות יין בגלל השירות המקצועי, המבחר, המחירים, אחריות מסויימת, אירועים, טעימות, ומבצעים (אמיתיים).

h1

בחצר אצל הפלטרים

יוני 9, 2007

שישי אחר הצהריים היה כל כך רגוע, שאפילו החמסין נתן מנוחה ואפשר נסיעה בחלונות פתוחים עם בריזה נעימה. הגענו למושב צופית אחר הצהריים, ונראה כאילו מישהו כיבה את המולת צהרי שישי, וכיסה הכל בקסם כפרי - שלוות ציוץ ציפורים, רחובות ריקים מובילים מחצר מטופחת אחת לשכנתה. שתי דקות מצירי תנועה סואנים בכפר סבא נמצאת בועה, עולם אחר של שקט וטבע.

בחצר של משפחת פלטר סידרו בטווח צעדים ספורים מחדר הקירור חביות עליהן הוצגה והוצעה מיטב תוצרת היקב, לצד פירות, נשנושים וגבינות מצויינות. טל וניר ביחד עם בני משפחה נוספים וחברים הסתובבו בין כ-10-20 האורחים שהיו בזמן נתון במקום.

התחלנו מהלבנים, שם הסוביניון בלאן 06 התאפיין בחמצמצות מרעננת אם כי לעתים קצת משתלטת, ה-unwooded שרדונה 06 היה טוב כמו הבציר הקודם, עדין וחמצמץ, רענן וצעיר עם רמזים קלים להדרים ופריחה. בקבוק הצטרף אלינו לדרך חזרה.

הבלאן דה בלאן (NV), שהוגש בכוסות שמפניה של רידל היה הפתעה מעניינת, זהוב בהיר עם יובש דומיננטי, bone-dry העיר מישהו לידי ואני מסכים, חד ופריך עם מרירות נעימה בסיום. אחלה אפרטיף לדעתי. המחיר של 90 ש”ח לחצי בקבוק הופך אותו אולי לאחד מעשרת היינות הישראליים היקרים ביותר - אבל אני בטוח שכשמייצרים רק 1,400 (חצאי) בקבוקים בשיטה המסורתית העלויות גבוהות מאוד והן המתבטאות במחיר.

משם המשכנו לזוג האדומים שיראז-קבנרה וטריו 05, ומהם לשלישית סדרת T-selection, שכללה גראנש-שיראז, שיראז וקברנה פרנק 05. הטריו נמצא במצב דומה לזה שהוא היה כשטעמתי אותו לפני כמה חודשים, ואני עדיין דבר בדעתי לתת לו לנוח חצי שנה - שנה לפחות בבקבוק. השיראז-קברנה היה במצב דומה, למרות שבטעימה הקודמת הוא היה מצויין ומוכן לשתיה. יכול להיות שזו שאלה של חדרור מספיק, או Bottle variation.

סדרת ה-T לדעתי הציגה פוטנציאל, אבל בהחלט לא מוכנה עדיין לשתיה. הטאנין ביינות היה דומיננטי עד שתלטן, ובעיקר האף, אחרי סחרור, יודע לרמוז על מה צפוי בעתיד, וחושף שלל פירות יער ותבלינים מסביב לעץ. הבקבוק החביב עלינו היה הקברנה פרנק, שהציג בנוסף גם את האופי הזני הירקרק באף, והיה קצת פחות טאני מהאחרים. לחכות לפחות שנה לפני הפתיחה, אם לא יותר. המחירים היו 50 ו-60 לשרדונה ולסוביניון בלאן, 90 לשיראז-קברנה ו-140 לסדרת T.

האירוע כולו ממש לא נראה כמו אירוע טעימה או השקה; הרגיש כמו חברים שמזמינים אותך לאחה”צ בחצר שלהם. בלי שלטים, יחצ”נים ושיווק - רק אווירה נעימה ושקטה.

 רשמים קודמים הסוביניון בלאן 06, השיראז-קברנה והטריו 05, ורשמים (ישנים יותר) מהשרדונה 05, השיראז קברנה 05 ו-T-selection שיראז 2004 (שנותן הצצה על כמה טוב יכול הבציר החדש להתפתח). גם ישראל פרקר ביקר וכתב

תודה למשפחת פלטר על האירוח הנעים, והמון הצלחה בהמשך.

h1

אירוע מיוחד

יוני 5, 2007

על לא מעט דברים אני כותב “שווה להגיע”. זה מתעלה על רובם. הפלטרים עושים יופי של יין, וסדרת T-Selection עומדת בראשם. ולחשוב שכמעט פספסתי את הקישור הקטן באתר יינות ישראל…

יקב פלטר, השקת סדרת T-Selection

שווה להגיע ולהכיר את הבציר החדש מהסדרה הגבוהה של היקב שלא מעט רואים בו כוכב עולה.

מפגש ראשון עם היקב, טעימה נוספת