טעימת פיטר לימן

Peter Lehmann GSM 2003

צבע אדום כהה, שקוף למחצה, נוטה לחום בקצוות. באף עץ, פרי יער ועור. בפה גוף בינוני-מלא, טאנין שתלטן שנותן לפרי להגיח מידי פעם, אלכוהול מורגש. סיומת ארוכה ויבשה, המאפשרת ליותר פרי לבוא לידי ביטוי
רבע שעת החדרור לא הספיקה להרגיע את הטאנין ויכול להיות ששעה תעדן אותו יותר. בנוסף אולי יישון של עוד שנה-שנתיים נוספות יתרמו לאיזון. בכל מקרה הג’י-אס-אם של ד’ארנברג יותר מצא חן בעיני. המחיר: שבעים שקלים

Peter Lehmann Riesling 2004

צבע זהוב בהיר ושקוף. באף לימון, פריחה, מזכיר גם תפוח צהוב. בפה גוף בינוני, עוקצנות נעימה ומרעננת, מידי פעם נמוגה לרגע וחושפת מתיקות ומעט פרי. סיומת בינונית-ארוכה עם עוד חמצמצות טובה
יין נחמד לטעמי שמשלב ומאזן בין חמיצות עוקצנית למתקתקות ופרי בצורה לא רעה. בגלל המתקתקה הייתי ממקם אותו דווקא בסוף הארוחה, אבל אולי זה בגלל שאני לא חובב של המתוקים באמת. מחיר: שישים ושישה שקלים

ברצוני להודות לחנות הסו-שף שמארגנת טעימות ללא תשלום בימי שישי

כשג’ימי וג’וני נפגשים

שעת ערב בשכונה חיפאית חשוכה, בדירת סטודנטים, שתי גיטרות חשמליות מבצעות סיאנס מוזיקלי. עוד בשלב כיוון הכלים החל מקיץ לו משנתו אורח הכבוד, שולח מבטים דרך בקבוק זכוכית שעבר כברת דרך ושנים עד שמצא דרכו אל הדירה. הגיטרות מוכנות, האצבעות מחוממות, והגיע תורו. אנו מוציאים את ג’וני ווקר השחור ממקום מרבצו ומוזגים אותו לכוסות אולד פאשנד פשוטות

אם ג’ימי הנדריקס עליו השלום היה יודע ששלושים שנה אחרי מותו צלילי המוזיקה שלו עדיין היו מהדהדים במקום רחוק כמו ישראל, אני חושב שהחיוך התמידי שלו היה קצת מתרחב, ובצדק. ג’וני, מצידו, גם הוא לא יכול לאכזב, מציע אף מלא עשן, אבל בפה כאילו האי סקאיי בו הולחן הטאליסקר המעושן-כבולי מצא כלה מהספייסייד הפירותי והמעודן, ובנם המשותף יושב בכוסותינו אחרי מסע ארוך אל ארץ הקודש. אין מילים. בלא מעט מקרים אין בפופולריות גדולה של משקה להעיד על איכותו, אבל כאן דווקא כן יש התאמה בין ההצלחה במכירות (מותג האלכוהול השלישי החזק בעולם) לנגישות ולאיכות, לפחות לפי דעתי

בעוד מפלס הויסקי בכוס דועך, סולמות פנדטוניים הופכים למהירים יותר, המעבר דרך הבלו-נוט הופך תדיר יותר, והבלוז המאולתר נרקם מעצמו, משחק בין צלילים ומוטיבים. כהוקרה להנדריקס, אני מצרף הוקרה של איש מוכשר אחר, סטיבי ריי ואהן - ללחוץ כאן

רקנאטי ברברה 2004

ערב שישי, על השולחן צלחות עליהן מתנוססות רצועות עוף מוקפצות עם בצל, שום, גזרים, כרוב, פלפל אדום ושומשום מעל, מונחות על מצע אורז צהוב (בצל, שום, כורכום, קצת תירס). ארוחה פשוטה וצבעונית, שליוותה היטב את כוכב הערב, שחיכה פתוח בסבלנות קרוב לשעה

רקנאטי ברברה 2004

צבע רובי-כהה מרהיב, אטום במרכז, הופך סגלגל בקצוות. אף עשיר בפרי ובפריחה עם נגיעה של ווניל. הגוף בינוני, מרקם חלק ונעים, פרי נדיב- דובדבן, אוכמניות, שזיף, משהו מפולפל, וברקע חמיצות מעודנת המאזנת את מתיקות הפרי. הסיומת מתפתחת בפה, עם עוד פרי שזור בחמצמצות מרעננת, ארוכה ומשאירה בפה טעמים גם דקות ארוכות לאחר הלגימה

יין נעים, לא כבד ומהנה. איזון מצוין בין פרי חי ושוקק עם חמיצות רכה. פשוט כיף. שוב בא יקב ישראלי שלא מפחד לקחת זן לא שגרתי בנוף המקומי, ועושה ממנו משהו טוב. לא רק שהיין הוא אחד היינות הטובים ששתיתי לאחרונה, במחיר של חמישים וחמישה שקלים בלבד הוא כנראה התמורה הטובה ביותר שראיתי מזה לא מעט חודשים (לצד הגמלא פינו נואר). דברים לטעום להבא: הברברה של דלתון

כמה דברים שמעניין לקרוא

מני פאר פרסם במעריב את אחת מכתבות היין הטובות שקראתי. הכתבה סוקרת את יקבי רמת הגולן, עם טיפה הסטוריה אבל בעיקר הווה וגם קצת עתיד. חדשה מעניינת: זן המלבק הולך להכנס ליינות היקב

הבא בתור הוא אנשיל פפר, שכותב על סדרת הרזרב של דלתון באתר הבקבוק, ומקבל אצלי (עוד) שתי נקודות על כך שלצד מחמאות ליינות שהוא שותה, הוא יודע גם לתת ביקורת עניינית ומנומסת על התמחור. הייתי שמח לראות יותר כותבים שמוכנים להודות בכך. עוד מאתר הבקבוק: דייויד מונטיפיורי מבקר במזקקת ארדברג

לסיום, עו”ד יריב חפץ התחיל לאחרונה לכתוב באתר יינות ישראל את מדור “ביקורת בגובה העיניים”, שאני מוצא מעניין, ענייני ואינפורמטיבי - מומלץ

גמלא פינו נואר 2004

מולי שני סירים, באחד מסתחררת ברוגע פסטה, שוחה בנחת בים של מים עם מעט שמן זית טוב. מדרום-מערב אליה מבעבע בעדינות רוטב עגבניות, סמיך, עם חתיכות שלמות של עגבניה, תיבול פיקנטי, וכמובן - טעם החיים - כמות יפה של שום טרי קצוץ. מאחורי הגב על השולחן מחכה פתוח בקבוק, נושם לאיטו, מחכה להתמזג על החיך עם שאר הטעמים. שני חברים בדרך לארוחת ערב פשוטה וספונטנית של תחילת שבוע לימודים

גמלא פינו נואר 2004 

צבע אדום-רובי אטום, סגלגל בקצוות. באף פטל. נכון, כל יין אדום כמעט יכול להזכיר פטל במידה זו או אחרת, אבל כאן מדובר בחגיגה שמתפרצת, מחבקת- לא מלטפת, מלווה בארומות של פריחה, רמז לפלפל שחור. בפה גוף בינוני-פלוס, פרי מלא משולב מצויין בטאנין רך ועדין, ממשיך לסיומת מתובלת ונעימה

תענוג של יין, נעים ומלא, משתלב היטב בארוחה קצת פיקנטית. אמנם לא הזכיר לי בכלל את הפינו נואר של קסטילו דה מולינה או לואי ז’אדו בעלי ניחוחות של אדמה, עור, פטריות ועוד, ואם הייתי צריך לנחש מה הזן יכול להיות שהייתי אומר מרלו צעיר. אז למרות שהוא לא ממש מה שציפיתי מהזן, מדובר ביין מהנה מאוד, שבמחיר חמישים וחמישה שקלים נותן תמורה ראויה למחיר. היין הבא על הכוונת: המרלו מהסדרה

הרי גליל סוביניון בלאן 2005

לסיכומו של יום פרודוקטיבי צרפנו לארוחת ערב משפחתית בקבוק סוביניון בלאן של הרי גליל. הצבע צהוב דהוי, כמעט חסר צבע לחלוטין, באף פריחה ופרי עדין. הגוף קל, טעמי פרי, חמיצות מאוד קלה, שממשיכה לסיומת נעימה ומעודנת.

יין ידידותי ונעים, לא יומרני, ופחות מורכב מחלק מהנציגים האחרים של הזן הזה בארץ. יתאים למנות פתיחה קלות, גבינות עדינות וכו’. במחיר 35 ש”ח התמורה סבירה, אם כי יכול להיות ששווה להוסיף עוד כמה שקלים ולבחור בסוביניון בלאן של תבור, למשל

עוד עולם ישן: לואי ז’אדו

Louis Jadot Aligote 2005

צבע קש בהיר, באף הדרים ומעט עשבוניות. גוף קל-בינוני, מינרליות קלה, חומציות מרעננת, סיומת יבשה. לא הכרתי את הזן עד כה, אבל בקלות יכלתי לטעות ולזהות את היין כשרדונה עולם חדש נטול-עץ. היין קליל, מעודן ואלגנטי, אבל לטעמי חסר עומק ועושר שאני מכיר מיינות עולם חדש. המחיר הוא שבעים ושניים שקלים, ובמחיר הזה אני מעדיף לקנות דברים אחרים, אם כי זו שאלה של טעם אישי ולא של איכות היין

Louis Jadot Bourgogne Pinot Noir 2004

צבע אדום בהיר, באף פטריות, עור, אולי רמז לטבק ולעשן. בפה גוף בינוני, חמיצות עדינה, רמז לפרי, טיפת מרירות טובה. סיומת יבשה עם עוד נגיעה מרירה. אהבתי! מעודן וקצת מופנם, אבל מאוזן כהלכה, נעים לשתיה, ועם קצת מרירות נעימה בסוף. מחיר: שמונים ש”ח

ברצוני להודות לדרך היין על ארגון הטעימה

טעימות בירה, או: כשבלגיה פוגשת את אוסטריה

צהרי שישי שמתחילים אצל יואב יער בסופרדרינק, יכולים להשכיח אפילו את התנועה הזוועתית במרכז המסחרי של רמת השרון ואת העובדה שהחניה שמצאתי הייתה משהו כמו קילומטר משם. היום יואב אירח חברת הנורמן פרימיום, ואמיר הבעלים הטעים בירות מעניינות

Duvel

צבע זהוב בהיר ומעט עכור, גוף קל, מאוד מוגז, חמצמצות נעימה שנשארת גם באפטרטייסט. הבלגית הזו מצויינת לדעתי ל’על האש’, או לכנפיים פיקנטיות, קצת יבשה לשתיה ‘סולו’, אבל תתאים היטב לארוחה קלה

 

Gösser

צבע חום-עץ, גוף קל-בינוני, טעם דגנים שמזכיר בירה שחורה, קצת בכיוון של ניוקאסל עם טאצ’ של סטרופרמן כהה. בירה אוסטרית חביבה, לא אגרסיבית ונעימה לשתיה. נגיעה קלה של מרירות שאני אוהב בבירה, ומחיר של שמונה שקלים לבקבוק עוזרים להפוך אותה לחביבה עלי מהטעימה כולה

 St. Bernardus Prior 8

צבע חום בהיר - צהבהב, עכור, מרקם קרמי, גוף בינוני, דגנים, אולי רמז לדבש, חמצמצות מעודנת. הסכמנו י’ ואנוכי שאפשר לקרוא לבירה שילוב בין הדובל לגוסר הנ”ל. בירה מעניינת ונעימה

St. Bernardus Abt 12

צבע חום כהה מוזהב, עכור, גוף בינוני פלוס, טעמי קרמל, דגן, אולי קצת פרי, אלכוהוליות מורגשת. כאן החמצמצות מוחלפת במתקתקות באופן שמזכיר מעט את הלף הכהה, אם כי הבירה שונה בעליל. פחות אהבתי מהאחרות בגלל המתיקות והגוף המעט כבד, אם כי הבירה בהחלט מעניינת ומצדיקה טעימה

ברצוני להודות לאמיר נוימן וליואב יער על ארגון הטעימה

Moulin de Gassac - Merlot 2002

באף פרי מעודן, לא פרי מתפוצץ כמו עולם חדש, אלא פרי שצריך לבוא אליו לפני שהוא בא אלייך. בפה גוף קל-בינוני, טעמים רכים של פרי אדום, חומציות מורגשת שמתמתנת קצת אחרי כשעה מהפתיחה אבל עדיין נשארת דומיננטית. סיומת יבשה בינונית

טוב, סבב ההיכרות שלי עם יין די פסח עד עכשיו על עולם ישן ועל צרפת בפרט, לכן קיימת האפשרות שאני לא יודע להעריך איכויות של הסגנון הזה. אחרי ההסתייגות הנ”ל לא נותר לי אלא לומר שממש לא התלהבתי מהיין. אמנם חבר קנה את הבקבוק, אבל ב-59 שקל אני חושב שלא מקבלים תמורה טובה למחיר, ויכול לחשוב לפחות על עשרה יינות מקומיים בשליפה מהירה שהייתי נהנה מהם יותר. למרות שהאף נעים ומעורר ציפיה, היין לדעתי לא מאוזן, החמיצות משתלטת על הטעמים הרכים האחרים, והסיומת מאכזבת

Cragganmore 12 yr

פעם בשנה בממוצע אני מרשה לעצמי להזמין בפאב איזה מאלט ולהתנסות במשהו חדש. הפעם באתי על עיוור, ועזרתי לבעלים לכוון אותי למשהו - הפור נפל על קרגנמור. צבע ענברי אופייני, באף פרי וקצת קרמל. בפה מרקם חלק ונעים, משרה הרגשה מחממת, גוף די מלא, עוד פרי, אולי רמז לווניל. מתיקות פירותית ספייסיידית אופיינית, כאשר מידי פעם מבליח טעם חמצמצץ שונה ומעניין. סיומת יבשה עם עוד קצת פרי, בינונית באורכה

ויסקי נעים, חוויה מעניינת, אם כי משהו באיזון אולי נוטה קצת לכיוון המתיקות. מהקטיגוריה הבלוויני 10 מועדף עלי, צריך לבדוק את ה-12 דאבל ווד בהזדמנות

 

 קצת על המזקקה, רשמים של מגזין הויסקי

אירועים בתקופה הקרובה

טוב, בעקבות יאיר ושגיא, אני כותב כמה אירועים מעניינים שהולכים לקרות, בין היתר בוז’ולה. אז נתחיל מבוז’ולה באמת

ב’דרך היין’ החגיגות מתקיימות ביום רביעי (ת”א ואור יהודה) וביום חמישי (נס ציונה ומודיעין), ומציעים שם ירדן פינו נואר 2003, סוסון ים גאודי, פונטרוטולי ופלסקו מאיטליה, ז’אדו בוז’ולה קרו, דלתון זינפנדל, דלתון שיראז רזרב. נשמע מעניין. צריך להזמין מקום מראש, המחיר - 45 ש”ח מתוכם חמישה עשר שקלים זיכוי לקניית יינות מהטעימה. פרטים נוספים

ב’ספיישל ריזרב’ בחיפה מציעים ביום רביעי בר יינות צרפתיים, מזנון עפ”י יונתן רוימי, ב-150 ש”ח לאדם. ביום חמישי טעימת יינות ביכורים ישראליים ויינות צעירים מבציר 2006 - בחינם, החל משמונה וחצי בערב. פרטים נוספים: 04-8361187

חגיגת בוז’ולה בבית היין במעברות, ביום חמישי החל משבע בערב, כולל חשיפת גולן גמאי נובו 2006 החדש. פרטים נוספים

רשימת מקומות שחוגגים בוז’ולה עם בנימינה נובו

ולעניינים שאינם בוז’ולה: שוב דרך היין, טעימות יום שישי החודש כוללות השבוע (בין השאר)  יינות דרום צרפת ויקב לואי ז’אדו מבורגון, ובשבוע הבא פסטיבל יינות רופינו, שניהם נשמעים מעניינים מאוד

יואב יער מהסופר-דרינק ברמה”ש, בשיתוף עודד כהן עורכים ביום רביעי הבא ערב טעימת יינות פיאמונטה במרתף החנות. המחיר - 100 ש”ח מתוכם חמישים החזר קנייה ליינות מהטעימה. בטעימה ישתתפו שמונה יינות ממספר יקבים, ויהיה כיבוד קל. לפרטים נוספים: 03-5497707

 

 

יין איטלקי מעניין

בשבת בערב עלה חשק ליין, ומהמדף הקטן בארון שלפתי בקבוק שקיבלתי במתנה מהורי היקרים מטיול שעשו באיטליה. חפרתי באינטרנט ולמעט פיסות מידע כמעט ולא הצלחתי למצוא שום מידע, אך אני לא אומר נואש, אמשיך לחקור ואעדכן על הממצאים. כמו שזה נראה המקור הוא איזה יקב ביתי טוסקני קטן, שנותן לטעום כוסות ישר מהחבית ומבקבק במקום למי שרוצה לרכוש. למרות שזה יין שכנראה אי אפשר להשיג בחנויות, אני חושב שנפלנו על משהו מעניין

Vernianello 1997

היין שחור אטום במרכז, רובי כהה בקצוות. האף מרוכז, מלא פרי אדום, ווניל, עץ. בפה גוף בינוני, טאנין איתן משולב באוכמניות, פטל, אולי רמז לדובדבן, סיומת מתמשכת, מפולפלת, חמצמצה-פירותית ונעימה מאוד

מיד עם פתיחת הבקבוק החדר מתמלא ניחוח פרי, מקשה להאמין שהיין חודשיים לפני יום הולדתו העשירי. למרות אלכוהול וטאנין מורגשים, היין מצליח לשמור על איזון, נעים מאוד לשתיה, עשיר ומחמם. אחלה דרך להעביר ערב חורפי וקריר. מתאים לדעתי למגוון מאכלים עשירים ממנות בשר מתובלות ועד גבינות פיקנטיות, אבל גם מצויין לשתיה בפני עצמו ולא כליווי לארוחה